ברגע שקבענו את התאריכים לחופשת הקיץ שלנו בישראל, היה לי ברור שאני עושה סדנת אריגה על מסגרות עץ גם כאן וממשיכה להעמיק את ידיעותי, לאחר שאת חווית הלימוד הראשונה שלי עברתי בסדנה בגרמניה ומאז אני מתנסה ומלמדת את עצמי באופן עצמאי.
גלישה מהירה באינטרנט הובילה אותי הישר לגונית, בעלת המרכז לאריגה,טוויה וצביעה טבעית ביודפת, Eco Weaving, שבו ובסביבתו הגלילית היא גרה ומלמדת.
הסיפור המיוחד של גונית קרן אלי כבר מהמסך והיה לי ברור שזו הולכת להיות היכרות מיוחדת עם תפיסת עולם מלאה ולא רק עם מלאכה קדומה. ואכן, היתה זו התנסות נוספת עבורי בעולם האריגה, מתובלת בטעם סיפורה של גונית, שהאריגה שזורה בחייה כבר מגיל צעיר ושסגרה מעגלים במעברה ליודפת, בעקבות משקולות הנולים שליוו אותה במהלך חייה.
הסדנה הדו-יומית שהשתתפתי בה לא היתה עוד סדנה מהירה של לימוד טכניקה או יצירת מוצר. זה היה עבורי לימוד של גישה, פרשנות, פילוסופיה ודרך חיים וחיזוק אהבתי למלאכת החוטים הזו.
כבר במהלך הנסיעה מבית הורי בחיפה לכיוון יודפת הקצב הפנימי שלי הוריד מהירות והתאים את עצמו לסביבה.
האוטו פילס את דרכו בכביש החדש והלא מוכר בעזרת ה waze, שבלעדיו כנראה הייתי אבודה.
עצי הזית, הסברסים, השלטים בערבית, החומוסיות, המשתלות וכדי חרס, הדוכנים לצידי הדרך, האדמה החומה והחשופה הזכירו לי נוף שכבר לא ראיתי הרבה זמן. וכמה התגעגעתי.
אני מזמינה אתכם להיכנס איתי לאווירת חווית הסדנה, שלאחריה ישבתי על תה צמחים עם גונית, והיא סיפרה לי את סיפור האריגה בחייה, אותו אני מביאה בפניכם.
חווית אריגה בשבילי מתחילה במפגש עם החוטים. הצבעים, העוביים והחומרים. מה שהעיניים והידיים שלי יבחרו באותו הרגע, זה מה שיוליד את היצירה הבאה שלי.
אני יכולה לתכנן מראש את הצבעוניות ואת הדוגמא אבל המגע בפועל עם חומרי הגלם הוא זה שיכריע מה אבחר. ובדרך כלל התוכנית המקורית מקבלת תפנית מפתיעה.
זה מה שחיכה לנו כשנכנסנו לסטודיו של גונית. כל אחד ניגש, בוחש, ממשש ובוחר. מדהים לראות איך כבר מההתחלה כל אחד מתחבר למשהו אחר ורוקח לעצמו את היצירה האישית שלו.
מסגרות ענקיות עשויות עץ, מעשה נגר מקומי והציוד הנלווה אליהן חיכו לנו על שולחן שצפה לחלון ענק לנוף הגלילי.
המסגרת היא שיטה ידנית ופרימיטיבית ביותר של אריגה, אבל למרחב היצירתיות שהיא מאפשרת אין גבולות.
חוטי השתי נמתחים על המסגרת ויוצרים את מרחב היצירה, כמו בד קנבס הפרוס בפני צבעיו.
אחריהם נארגות שורות ראשונות של אריגה בסיסית. מכאן האריג של כל אחד יתחיל לצמוח, כל אחד לדרכו שלו.
מגוון אפשרויות נפתחות בפנינו ומודגמות ע"י גונית.
אפקטים שונים של שורות, עמודות, משבצות, מילוי משטחים, גבעות,
שילוב חרוזים, שילוב צמחים יבשים שלוקטו בסביבה, מוטיבים מאריגת קילים.
כל אחת (ואחד) בוחר את מה שהוא רוצה להתנסות בו וכולם לומדים מכולם.
כל אחד מתקדם בקצב שלו, בחוויה של יצירה.
האריגה ידנית, איטית, זורמת.
כולם מרוכזים בעוצמות שיא ותוך כדי נשמעות בדיחות, סיפורים אישיים וצחוקים.
קשה להסביר את התחושה, אבל ברגע שמתחילים, מאד קשה להפסיק.
סוג של התמכרות, תרפיה, יוגה עם חוטים.
חלקי העבודות שלנו, כל אחת עובדת לפי הקצב שלה.
ואלה עבודות שונות על מסגרות עץ של סטודנטיות במסגרות לימוד שונות ועבודות בשילוב אלמנטים מהטבע, שנארגו ע"י גונית.
אז לסיכום, זה די ברור שזו היתה עבורי התנסות נפלאה באוירה קסומה שרק העמיקה לי את התיאבון, נכון?
חיזקתי את אהבתי למלאכה הזו ונהניתי לראות שהתשוקה קיימת/מתעוררת גם בקרב חברי לסדנה. נראה לי שכולנו הופתענו מעוצמת היצירתיות ויכולת ההבעה העצמית שהתאפשרה לנו כשהתנתקנו לרגע מהעולם ושקענו במלאכת האריגה. ובדיוק בגלל זה אני אוהבת את האריגה על מסגרות, אין בה יותר מדי חוקים ואני מצליחה לצלול לתוכה בלי הצורך לספור כל העת או להיות צמודה לסרטוני הדרכות או לפחד מלעשות שגיאות.
ליצור מבלי לחשוש. לפרפקציוניסטית שכמותי זה חשוב…
וכמה השראה והערכה שאבתי מסיפורה של גונית, שעכשיו אביא אותו בפניכם:
ספרי קצת על עצמך וכיצד הגעת לעולם האריגה
גדלתי בשריגים שבעמק האלה, בין מרחבי טבע פתוחים.
בתוך מרחב זה עשיתי את צעדי הראשונים בהפקת צבע מצמחים ופרחים שקמלו. תוך כדי השיטוטים שלי בגבעות שסביבי, מצאתי אבנים עגולות וכבדות שנאמר לי שהן משקולות של נול אריגה קדום, אז כבר נזרע הזרע.
בגיל 18, אחרי התיכון ולפני שנת שירות וצבא, עבדתי בחוות האלפקות במצפה רמון בהדגמת מלאכת הטוויה על גלגל הטוויה. טוויתי חוטים מצמר האלפקות המשובח של החווה וחוויתי את התחושה המדיטטיבית שבתנועת הסיבוב ויצירת החוט. בשנת השרות בירושלים, אישה יקרה נתנה לי את גלגל הטוויה שלה, שלא היה לה בו יותר שימוש. עתה ייצרתי לעצמי חוטים שטוויתי וצבעתי מצמחים. מכאן הדרך לאריגה הייתה כבר ברורה.
אחרי הצבא למדתי אריגה במרכז האומנויות במוסררה שבירושלים. מאז, במהלך כל השנים, אני ממשיכה להתחדש ולהעמיק בעיקר דרך ספרים, חקירה ושאלת שאלות, גם לגבי מוסכמות קיימות. אני מתנסה וחוקרת את האפשרויות הגלומות עד שהטכניקה הופכת להיות חלק מהשפה שלי. למשל אריגת הקלפים, זו טכניקה שבדרך כלל משמשת לאריגה של רצועות צרות. למדתי אותה, בדקתי את הגבולות שלה ושברתי את מוסכמת הגודל, והיום אני אורגת בטכניקה הזו שטיחים ברוחב של כמטר. אלו השטיחים היחידים בעולם שארוגים באריגת קלפים.
כשעברתי ליודפת סגרתי למעשה מעגל, יודפת העתיקה היתה מרכז האריגה הגדול ביותר בארץ ישראל לפני כ 2000 שנה. משקולות חימר עתיקות שנמצאו באתר מהוות עדות לחיים שהיו כאן. מחפירות שהתנהלו במקום, בראשות מוטי אביעם, ידוע שהתושבים גידלו כאן כבשים, טוו את הצמר שלהם וייצרו אריגים על נולי המשקולות הרבים שהיו במקום.
אני מאמינה שמשקולות הנולים מהוות מעין אבני דרך בנתיב חיי.
מהי אריגה עבורך?
אריגה מסמלת בעיני את מקום החיבור בין האונות השונות במוח – הימנית והשמאלית. בתוך מרחב היצירה של האריגה, כל אחד יכול למצוא את השפה שנכונה לו. זו יכולה להיות אריגה אינטואיטיבית, זורמת וחופשית שעונה על צורך מדיטטיבי או אריגה מתוכננת שדורשת מרכז פנימי, ריכוז ודיוק.
תרבויות רבות ממשילות את עניין הטוויה והאריגה למקום שבו מתחברים לכוחות גבוהים יותר. פעולת הטוויה משולה בסיפורים לטווית חוט החיים של גורל האדם. באמצעות חוטים אלו אנו כביכול אורגים את סיפור חיינו.
אני מרגישה שיש באריגה הרבה מעבר לתוצר הסופי. זהו גשר, אמצעי המאפשר לגעת במופשט. זהו תהליך פנימי שיש לו ביטוי בעולם החיצוני. אני רואה במהלך השנים כיצד אנשים עוברים תהליכים פנימיים בתוך האריגה, שמסמלת עבורם את לקיחת המושכות לידיים שלהם. האריגה היא אמצעי ביטוי וריפוי.
גם סביב העיסוק בצבע יש אנרגיה וכח. ולכן אני לא מתערבת בבחירת הצבעים, שהיא משהו מאד אישי ועונה על צורך פנימי שיש לאדם באותה נקודת זמן.
השם שלי, גונית, מכיל בתוכו את הגוונים, שמסמלים בעיני גוונים של צבע וגוונים של רב תרבותיות, רב אתניות, שבאה לידי ביטוי בקבוצות האריגה שאני מלמדת לאורך שנים. פסיפס של מפגשים תרבותיים ואנושיים.
ספרי קצת על החיבור שלך לטבע
יש לי חיבור עמוק לטבע הסובב אותנו. הטבע מהווה מצפן בקיומנו בעולם ואנו מחויבים לקיומו ולשלמותו. אני משלבת באריגים שלי חומרים שונים מהטבע מתוך הוקרה, הודיה וכבוד. זו אריגה עם אלמנט אינטואיטיבי זורם.
התלמידים בסדנאות האריגה שלי יוצרים גם הם מחומרים יבשים שהם מלקטים בטבע, ויש ליצירות אלו עוצמה ויופי.
בנוסף, אני מעבירה סדנה חד-יומית שנקראת "חותם הטבע" שמתאימה לכל הגילאים. בסדנא אנו רואים כיצד העלים מטביעים את חותם הצבע והצורה שלהם על שלל בדים טבעיים. המשתתפים חווים את סוד הצבע שמסתתר בתוך העלה. יש בכך חיבור לקסם הטבע, לקשר שבין הגלוי לנסתר.
איך אפשר ללמוד אצלך אריגה?
אני מלמדת ביודפת בקבוצות קבועות שנפגשות כל שבוע וכל אחד יכול להשתלב בפרק הזמן שמתאים לו.
יש בנות שאורגות איתי כבר 13 שנים ויש אפשרות להגיע לסדנאות יומיות שמאפשרות לקבל טעימה מעולם הטוויה, הצביעה הטבעית והאריגה לגווניה הרבים.
בקבוצות יש המון תמיכה ופרגון, הכלה ומקור כח. קבוצה מהווה מקום של הפרייה, הראש נפתח לכיוונים חדשים.
הבנות שצועדות הרבה שנים יחד בקבוצות הקבועות יוצרות ביניהן מארג חברתי.
בכאוכב אני מקיימת כבר שנים רבות קבוצה המורכבת מנשים ערביות ויהודיות. זהו מפגש בלתי אמצעי המאפשר יצירה משותפת שיוצרת גשר אנושי בין תרבויות.
ואי אפשר לסיים בלי צ'ופרים מיוחדים לקוראי הבלוג:
1. בימי שלישי בשעות הבוקר יתקיימו מפגשי קבוצת אריגה על מסגרות.
קוראי הבלוג שירצו להצטרף לקבוצת האריגה הזו יקבלו 10% הנחה בתשלום על החודש הראשון להשתתפותם.
2. נפתח תאריך לסדנת חותם הטבע ECOPRINT ביום חמישי ה 10 בנובמבר.
קוראי הבלוג שיירשמו לסדנה הזו יקבלו 5% הנחה.
**על מנת לקבל את ההנחה ספרו לגונית שקראתם אודותיה כאן בבלוג שלי:) וצרו עימה קשר לקבלת פרטים נוספים בטלפון: 04-9800350 ובמייל: gonitporat@gmail.com
מקווה שנהניתם
אני מאד מודה לכם שאתם קוראים אותי. אשמח לשמוע ולקרוא את מחשבותיכם.
שתהיה שנה של יצירה
דלית
ואם אתן חובבי ז'אנר האריגה ומלאכות החוטים, בטח תרצו לקרוא עוד פוסטים שכתבתי בנושא:
סדנת אריגה שעשיתי בגרמניה וארגתי שטיח קיר
הדרכה להכנת אריג קיר בעזרת קשר אחד פשוט RYA WEAVING
סקירת טרנד אריגי הקיר WOVEN WALL ART ואומני אריגה שאני אוהבת במיוחד
מקבץ הדרכות וסרטונים להכנת אריגים
אשמח לדבר איתך בפרטי
שלחתי לך מייל לכתובת שלך